יולי-אוגוסט 2018
כלכלת העולם
כלכלת העולם ממשיכה במומנטום חיובי, אך תופעה ה-"דיקפלינג" (פיצול) בין מדינות נמשכת, כשארה"ב מפגינה חוזקה בעוד באירופה, יפן וסין מאטות, מה שבא לידי ביטוי גם בשוקי המניות שלהן וגם בשוקי המטבעות. ממשל טראמפ המשיך להסלים את מלחמת הסחר, בעיקר מול סין, עם מימוש איומיו להטלת מכסים על סחורה סינית בשווי 34 מיליארד דולר, הודעה חדשה על הטלת מכסים נוספים על סחורה בשווי 200 מיליארד דולר ואיום על המדרגה הבאה בסכום של 500 מיליארד דולר.
במקרה, או שלא במקרה, המטבע הסיני המשיך לרשום פיחות חד מול הדולר, טראמפ טוען שזהו מהלך מנוהל לצורך קיזוז השפעת המכסים ו"קניית זמן" ו"צייץ" כי העלאות ריבית שמחזקות את הדולר פוגעת באינטרס האמריקאי. עם זאת, הממשל הרשמי הבהיר תוך זמן קצר שלא הייתה כוונה להתערב בעצמאות הבנק המרכזי.
יו"ר הפד, פאוול, העיד במהלך חודש יולי בפני בית המחוקקים והצדיק את הטיעונים בעד המשך העלאות ריבית. ההאטה הכלכלית במדינות רבות יחד עם נפילת המטבעות המתעוררים השפיעה על חולשה בביקוש לסחורות ולירידה במחירם, אך מחיר הנפט המשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן, שהוסברה בעיקר ע"י שיבושים בצד ההיצע, בין היתר סנקציות אמריקאיות על אירן, משבר בוונצואלה ועוד.
הלחץ כלפי מעלה במחירי האנרגיה אחראי לחלק גדול מהאינפלציה בעולם, ובנקים מרכזיים חוששים שזאת איננה בת קיימא. מה שגרם למספר בנקים מרכזיים להעדיף גישה של סבלנות עד להתבססות האינפלציה ביעד. בניהם בלטו ה-ECB באירופה, הבנק הפולני, ההונגרי והישראלי. לעומת זאת, דווקא ביפן הבנק המרכזי אותת כי הוא מתכוון להדק את התנאים המוניטריים בכך שיסיים עם מדיניות יעד לתשואות הארוכות, מה שדחף אותן לעליה. עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השני התחילה ברגל ימין, עם העלאת תחזיות החזאים לרווחים ותוצאות שהתעלו גם עליהם.
כלכלת ישראל
נתוני הצמיחה לרבעון הראשון עודכנו פעם נוספת כלפי מעלה, לקצב שנתי של 4.7%. מדובר בנתון חזק ברוב תתי הסעיפים, כולל הצריכה פרטית, השקעות, יצוא והוצאה ציבורית. אך הוסברה ע"י גורמים חד פעמיים רבים שאינם צפויים לחזור על עצמם ברבעונים הבאים, בניהם זינוק במכירות הרכבים (בא לידי ביטוי גם בצריכה וגם בהשקעות), תחילת יצוא של אינטל וגידול חריג בהוצאות הממשלה. מנגד בלטה חולשה בהשקעות בבניה למגורים.
אינדיקטורים לעוצמת הפעילות של המשק ברבעון השני ותחילת השלישי, בניהם המדד המשולב של בנק ישראל, ממשיכים ללמד על חזרה לצמיחה בקצב פוטנציאלי, ולא על האצה. בנק ישראל הפתיע בהחלטת הריבית של חודש יולי את השוק, כשלא החל לאותת על העלאת ריבית קרובה, למרות הכלכלה המאיצה והתחממות ציפיות האינפלציה, מה שדחף את תשואות האג"ח לתקן כלפי מטה חלק גדול מהעליות שקדמו להחלטה.
נתוני האינפלציה הגבוהים מהצפי לגבי חודש יוני, לשינוי שנתי של 1.3%, לעומת צפי ל-1.2%, החזירו את התשואות לעליה. במדד בלט במיוחד סעיף הדיור (שכירות) עם שינוי שנתי של 2.8%. נראה כי למרות הקפיצה בסעיף המגמה הארוכה שלו תמשיך להיות להתקררות הקצב, זאת לאור הרמה הגבוהה של התחלות וסיומי בניה והצטברות מלאי הדירות אצל קבלנים. בינתיים ההתקררות באה לידי ביטוי בעיקר במחירי הדירות, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן.
האיתותים של בנק ישראל כי יעדיף להיות סבלני עד שישתכנע שההתחממות האינפלציונית תבסס אותו באופן קבוע בתוך גבולות היעד תרמה לחולשה של השקל מול רוב המטבעות המובילים בעולם, להוציא את אלה של המדינות המתעוררות. נזכיר כי עדיין חבר אחד מחברי הועדה המוניטרית כבר תומך בהעלאת ריבית וכי הנגידה, פלוג, הודיעה כי לא תתמודד על קדנציה נוספת. לזהות הנגיד ומשנתו עשויה להיות השפעה נוסת על הציפיות לריבית.

להמשך קריאה על "מה עשתה הכלכלה?" >>

עיצוב ומיתוג - Visual-Trigger    בניית אתרים - ITdesigns