ינואר 2019

"הנקודה המתוקה"
כלכלת העולם מאטה, לא מתרסקת, מאטה, כך מלמדים אותנו האינדיקטורים הכלכליים המצטברים ובראשם אלה מסקטור התעשייה. מכיוון ששום דבר בכלכלה לא "נשבר" רבים מנסים להבין מה הסיבות להאטה ועד כמה היא עלולה להחמיר. אפשר להאשים את "מלחמת הסחר" של ארה"ב וסין, את ניסיונות היציאה של בריטניה מגוש האירו, את השבתת הממשל הממושכת בארה"ב, את הזעזועים אצל מפיקות הנפט הגדולות, בראשן איראן, וונצואלה וסעודיה, ועוד. אך עיקר האשמה בהאטה מיוחסת למדיניות מרסנת מדי של בנקים מרכזיים ובראשם הפד, שהעלאות הריבית שלו במקביל לצמצום המאזן ייקרו משמעותית את עלויות גיוס ההון, שאבו נזילות ממדינות מתעוררות והובילו בין היתר גם לשורה של משברי מטבע. כשהחלו להצטבר אינדיקציות על האטה כבר החל מחודש אוקטובר 2018 שוק ההון החל להגיב בירידות, אך אלה הגיעו לשיאן במהלך דצמבר כשהתברר שהבנק המרכזי בארה"ב, הפד, לא מתכוון "להתקפל" אלא דווקא מעלה את הריבית פעם נוספת ואף ממשיך לתאר המשך העלאות ב-2019. התעצמות הירידות בשווקים לאחר החלטתו גרמו לו לחישוב מסלול למחדש ולשליחת איתותים מרגיעים לשוק, מה שהתבטא בציפיות השוק לעצירת מתוו העלאות הריבית ואף לפתיחת אפשרות לחזרה להפחתת ריבית במקרה הצורך.


שינוי כיוון זה היה ככל הנראה גם מה שתמך בחזרה בתמחור של השוק והצליח להעביר את השווקים לעליה. מלבד סימני ההאטה סיבה נוספת למעבר למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר היא האינפלציה העולמית שהחלה ליפול, בהובלת התמוטטות מחיר הנפט. ירידת מחיר הנפט נבעה הן משיפור של צד ההיצע, בהובלת תפוקה מארה"ב, אבל גם מהיחלשות הביקוש, שנגזרת מסמני ההאטה. גם בישראל חווינו תופעה דומה, במהלך 2018 צמיחה איתנה יחד עם אשליית אינפלציה נכנסת לתוך גבולות היעד (מעל אחוז) שכנעה את בנק ישראל בחודש נובמבר שאפשר להתחיל במתווה העלאות ריבית, אך התמוטטות האינפלציה בישראל במדד דצמבר בחזרה מתחת לגבול היעד התחתון יחד עם אינדיקציות להאטה גרמו לבנק ישראל לשדר מסר מרגיע ולציפות השוק להעלאות ריבית לרדת. התשואה ל-10 שנים בישראל, המגלמת את מתווה הריבית הצפוי, נפלה מרמות של 2.4% בנובמבר ל-2.0% בסוף ינואר 19.
.


עיצוב ומיתוג - Visual-Trigger    בניית אתרים - ITdesigns